minimize enlarge

הימורים באינטרנט – משחקי הימורים ברשת

חוק העונשין

חוק העונשין קובע באופן חד וברור מהו משחק אסור , מה היא הגרלה ומהו הימור וכל עוד אין השירות המוצע נכנס בהגדרות האמורות בחוק כפעילות אסורה , שהרי הפעילות מותרת.

יתרה מכך , החוק אף אוסר על הצעה או מכירה של "כל דבר" הבא "להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור". גם יחידת משחק מסוג אסימון נופלת לגדרו של המונח "כל דבר". מדובר ביחידת משחק, המקובלת בבית הימורים מסוים, אשר נמכרת, בין במזומן ובין בעסקת אשראי, באותו בית הימורים והמאפשרת, או מיועדת לאפשר, "זכות להשתתף בהגרלה או בהימור", המתנהל באותו בית הימורים דווקא. מכאן, שהעמדת אשראי בין אם על ידי מסירת אסימוני משחק ובין אם על ידי מתן נקודות זיכוי או טעינת כרטיסים בנקודות זכות , היא ביצוע בלתי חוקי.ומה עם הימורים באינטרנט ?

ההגדרות על פי חוק:

"משחק אסור" מוגדר בחוק כמשחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"הגרלה" מוגדרת בחוק ככל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכייה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"הימור" – כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

העונשים על פי חוק:

למען הסדר הטוב מובאת בזאת תמצית העונשים על פי חוק העונשין לעניין הימורים. לדעת כותב מאמר זה הימורים באינטרנט נכללים בעניין:

  • המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק.
  • המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק.

עונש דומה מחכה גם למשתתפים בפעילות הלא חוקית כאמור.

עבירות הימורים – תכלית החקיקה:

הפסיקה קבעה במספר לא מבוטל של פסקי דין מה נחשב כהימורים ומה לא:

"בטרם נבחן את טענותיה של המערערת, ראוי שנציין תחילה את התכלית החקיקתית העומדת ביסוד האיסור על משחקים אסורים. תכלית זו אוצלת על פרשנותם של שלושת התנאים הקבועים בסעיף 230 לחוק. ניתן לגלות בהוראות החוק בעניין משחקים אסורים מספר מטרות. המטרה הראשונה הינה מטרה ערכית מובהקת. ההסדר מבוסס על ההכרה שאדם צריך להתפרנס מעבודתו, ממשלח ידו או מעיסוק לגיטימי אחר כלשהו ולא על דרך התעשרות קלה התלויה בגורל. מטרה נוספת מקורה בחשש שמא אדם הנוטל חלק במשחקים אסורים יתמכר ל"עיסוק" זה תחת שיעבוד לפרנסתו (בעניין התמכרות למשחקי הימורים, ראו התיאור בבג"ץ 379/72 גיגי נ' מפקד מרחב יפו, פ"ד כז(1) 544, 547-546 (להלן – עניין גיגי); בעניין אופיים הממכר של משחקי הימורים, ראו י' בזק "משחקי-קוביא בהלכה העברית ובמשפט המקומי" הפרקליט טז (תש"ך) 47 (להלן – בזק); לנתונים בנוגע להתמכרות להימורים, ראו נ' מי-עמי התמכרות להימורים (הכנסת – מרכז מחקר ומידע, 20.11.02)). הניסיון מלמד, ומטבע הדברים הוא, כי מספרם של המפסידים במשחקים אסורים עולה על אלה המרוויחים בהם. המתמכר עלול להביא את עצמו ואת משפחתו להפסדים רבים, למכירה של נכסים ובסופו של דבר עלול הוא להיות לנטל על משפחתו ועל החברה. למדינה יש אינטרס לגיטימי למנוע מצב בו החברה תהא חייבת לשאת בתוצאותיה של ההתמכרות"

(עע"מ 4436/02 תשעים הכדורים, מסעדה, מועדון חברים נ' עיריית חיפה).

וכן רע"פ 9140/09 רומנו נ' מדינת ישראל פ"ד נ"ד (4) 349 שם נאמר:

"בחינת עיקרי ההסדר בחוק הנוגע למשחקים אסורים מביאה למסקנה כי הוא נועד בבסיסו לשלול תופעה חברתית שטמונים בה סיכונים לפרט ולחברה כאחד. משחקי המזל במשמעותם המקובלת קשורים בדרך-כלל באפשרות זכייה הכרוכה בקבלת תועלת חומרית של ממש. הציפייה ליתרונות חומריים כאלה או אחרים עלולה להביא לידי נטייה להתמכרות או לעודדה. ההתמכרות היא תופעה שהחברה מבקשת לשלול על שום סכנותיה הרבות כאשר נלווית אליה ציפייה לקבלת תועלת חומרית. פן אחד של ההתמכרות למשחקי מזל הוא פן ההתעשרות בלא מאמץ ויגיע כפיים. התעשרות הכרוכה כולה במזל היא תופעה חברתית הנחזית כתופעה לא בריאה. היא מעודדת תופעות של פרזיטיות והשתעבדות לדרך חיים שבה הפרט אינו נדרש למצות את יכולתו הפיזית והמנטלית בדרך התורמת לעצמו ולחברה. הפן האחר של ההתמכרות עניינו בסכנות הרות אסון להפסדים כספיים מפליגים היוצאים מגדר שליטה. מצבים כגון אלה עלולים למוטט את המתמכר ואת בני משפחתו ולהופכם תלויים במקורות הסעד של החברה. הם עלולים לדרדר את המתמכר לפשיעה כדי להקהות את תוצאות הפסדיו. ההתמוטטות הכלכלית של הפרט משתלבת כך גם עם יצירת סיכון לשלום הציבור וביטחונו וההשלכות הקשות מכל אלה הם בגדר הנצפה. הנורמה החברתית הנוהגת רואה אפוא בעין רעה את משחקי המזל שמשולבות בהם טובות הנאה כספיות או חומריות אחרות, ואלה מוחזקים בעיני החוק כרעה חולה המסבה נזק חברתי וכלכלי קשה לפרט ולחברה."

משום תכליות אלה אסר המחוקק לא רק על ארגון או עריכת משחקים אסורים, או על השתתפות בהם, אלא גם על אחזקת או ניהול מקום משחקים אסורים (סעיף 228 לחוק). דהיינו, לא רק עצם ההשתתפות במשחק האסור הינו פסול – אלא גם מתן המעטפת הלוגיסטית פסול, גם אם מי שנתן את המעטפת הזו לא השתתף בפועל בהימורים….

בפסק דין שניתן במרץ 2011 קבע בית המשפט הנכבד:

" המסר אותו שולח בית משפט זה לציבור ולנאשמים הינו ברור וחד משמעי. ידע נא כל אדם אשר ישלח ידו בבנית, הפעלת, תחזוק ושידרוג אתר אינטרנט המיועד לביצוע מעשים פליליים – כל מעשה פלילי שהוא – כי בבוא העת, לא יינקה, וכי העובדה כי הוא "רק" איש טכני (ויש להניח שבמקרים רבים יהיה המדובר באנשים נורמטיביים) – לא תעמוד לצידו. גם איש טכני חייב לסרב לבצע עבודה לאתר המהווה כר לביצוע עבירות פליליות, שכן כשרונו וידיעותיו הם שיוצרים את המצע לביצוע העבירות. "

(ת"פ 6655-03-10 מדינת ישראל נ' שאולי ואח')

אוסיף עוד כי קיימות ביקורות בספרות המשפטית על תכליות האיסורים הנ"ל כפי שפורטו בפרשת תשעים הכדורים, וקיימת דעה כי מדובר בתכליות אשר בבסיסן עומדים עקרונות מוסר פורטני ופטרנליזם לשמו, אשר אינן רלוונטיות עוד בחברה הליברלית של מדינת ישראל דהיום ומתאימים יותר לתפיסות תנועת העבודה ולחברה הסוציאליסטית של מדינת ישראל שבעבר (גרוסקופף, "פטרנליזם, תקנת הציבור והמונופול הממשלתי בשוק ההימורים" המשפט 9, 29-30)

כל עוד האיסורים על הימורים קיימים בחוק, הרי כל אימת שמוגש לבית המשפט כתב אישום בגינם, חובה על בית המשפט לאכוף האיסורים ככתבם וכלשונם, בהתאם למותווה על ידי בית המשפט העליון. נכון הדבר לדעת הכותב גם כאשר מדובר בהימורים באינטרנט.

בעניין עבירות מקוונות – כללי

רשת האינטרנט הינה פלא של ממש. המאה ה – 21 מזמנת לאנושות כלי זמין ומקיף להשגת מידע, תקשורת, בידור, מסחר, חופש ביטוי, וביצוע פעולות, אשר בעבר נדרשו להן שעות רבות של כיתות רגליים משמים, והכל בהינף עכבר ובעלות שולית.

אכן, תועלתה של רשת האינטרנט לאנושות ולמרקם החיים החברתי הינה רבה, ודי אם נתבונן במתרחש באזורים שסביבנו כדי להבין את המהפכה, תרתי משמע, שיצרה רשת התקשורת של המאה ה 21.

"יחד עם זאת, רשת האינטרנט מקפלת בתוכה גם סכנות רבות. זמינותה לכל ילד שאף טרם למד קרוא וכתוב, ובודאי לילדים מתבגרים, חושפת את צעירים לתכנים אליהם אינם אמורים להיחשף. כמו כן, רשת האינטרנט משמשת מצע לעבירות רבות. החל מעבירות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות וקניין רוחני, עבור בעבירת הימורים, וכלה בעבירות זנות, פדופליה, תועבה וסחר בבני אדם."
(ת"פ 6655-03-10 מדינת ישראל – פרקליטות המדינה,המחלקה הכלכלית נ' שאולי ואח')

זמינותה של רשת האינטרנט מקילה באופן משמעותי על ביצוע עבירות מסוג זה, ויתירה מכך, הואיל ועסקינן באנשים מאחורי מסך מחשב – הרי שהיא מקילה על הסוואת המעשים והעושים.

בחיבורו "הפשע המקוון", בעמ' 23-24 עמד ד"ר אסף הרדוף על המאפיינים המיוחדים של עבירות ברשת, וייחודן על פני עבירות המתבצעים בתנאים רגילים.

על פי התיאור, רשת האינטרנט מסירה תנאים לביצוע פשע (היעדר צורך בנוכחות פיסית, ואי רלוונטיות המרחק הפיסי), מקילה על דרכי ביצועו באופן שהופך את הפשע למסוכן פחות ומשתלם יותר.

עבירות מקוונות משפיעות על קורבנות רבים יותר בעבירה אחת, ומחלישות את יכולת הקורבנות להתגונן מהם שכן בעולם הממשי קרבנות חומקים מפשע באמצעות התחמשות, בניית חומות וחבירה לאחרים – אך לא כך באינטרנט.

בנוסף, הפשע המקוון שונה מהפשע שבחלל הרגיל בכך שהפשע הממוחשב אינו "אחד על אחד", מבצע וקורבן, אלא הוא אוטומטי וניתן לחזרה אלפי פעמים ללא מאמץ מצד המבצע. בכך הוא דומה להפצת מגפה בחלל האוויר ומציג סיכון שונה לגמרי מזה שהחברה רגילה לו, והכל תוך ניצול הארכיטקטורה של האינטרנט והחולשות של המשתמשים המחוברים דרך מחשביהם.

כמו כן מודגש הקושי האכיפתי של הנורמה הפלילית בעבירות מקוונות הנובע בין היתר מכך שהחוק מפגר אחרי הטכנולוגיה במספר לא מבוטל של שנים.

הימורים באינטרנט :

בחיבורו הנ"ל, עמד ד"ר הרדוף בהרחבה (עמ' 297 ואילך), גם על עבירות הימורים באינטרנט.

על פי הנאמר, האינטרנט הוביל לפריחת התופעה של הימורים ברשת. האינטרנט כולל שפע אתרים שמאפשרים לגולשים להמר, ואף ללמוד להמר, בכל שעה, בכל מקום ובכל משחק קזינו, מרוצי סוסים, אירועי ספורט, לוטו, בינגו ועוד.

האינטרנט הופך את ההימור המקוון לזמין יותר, מאפשר להמר בשלל צורות ואופנים, מסיר שיקולי עלות (כגון נסיעה לבית הקזינו – שיקול רלוונטי במיוחד בישראל בו ההימור אסור ומחייב או ביצוע עבירה או נסיעה לחו"ל), מקל על העלמת מס, הונאת לקוחות והלבנת כספים, אין בו פיקוח הולם ומספיק על השתתפות קטינים שעלולים לצבור חובות בכרטיסי האשראי של הוריהם, מאפשר ומקל על הטיית משחקי ספורט ועוד.

בנוסף, ישנו הטיעון של אובדן הכנסות למדינה עקב התחרות בלוטו המדינתי, וכל זאת בנוסף לסכנות הכלליות שבסיס עבירות ההימורים, כמפורט בפרשות תשעים הכדורים ורומנו.

חשוב לציין בהקשר זה, ולמען ההגינות, שהמחבר סבור כי מרבית הסיכונים המפורטים לעיל אינם שונים מהסיכונים הטמונים בהימורים רגילים, וכי את הבעיות המיוחדות שיוצר הימור המקוון ניתן לפתור באמצעות "קטיעה ארכיטקטונית" (הסרת והקשיית ההגעה לאתרי הימורים באמצעות מנועי חיפוש) "קטיעה כלכלית" (רישוי ומיסוי גבוה) ו"קטיעת סיבתיות התנהגותית" (מניעת תשלום באמצעות כרטיסי אשראי על ידי הטלת איסור על מוסדות פיננסיים להעביר כספים לאתרי הימורים, תמרוץ מפעילי אתרי הימורים לחסום מהמרים כפייתיים או הגבלת סכום ההימור ממהמר מסוים לאורך תקופה נתונה).

קחו למשל שירות הדורש משחקנים להירשם באתר של ספק השירות ולשלם עבור הזכות להתחרות מול שחקן אחר ששילם אף הוא עבור הזכות להתחרות. בתום כל משחק , ספק השירות מזכה את השחקן שניצח בסכום שלא עולה על הסכום ששילם בעבור השתתפותו (מעין החזר השתתפות).
כל שחקן יכול לצבור כספים וניצחונות וכך גם זוכה להיות מדורג כשחקן טוב יותר.
ייתכן וספק השירות יעניק מדי פעם פרסים בגין הצטיינות ו/או פרסים בגין ניצחון בטורניר מסויים למשתתפים.

עולה איפה השאלה האם מדובר בשירות המעודד זכייה של המשתתפים בהימורים ?

ניתן לראות ממאפייניו של השירות את עובדת היותו תלוי יכולת כמו גם את העובדה שתוצאותיו אינן תלויות בגורל בשום אופן מכאן שאינו עונה על הגדרת הימורים כפי שנרחיב בהמשך.

נתחיל בבחינת לשון החוק:

"משחק אסור" – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;"

כאמור מחולקת ההגדרה בחוק לשלושה חלקים מצטברים: משחק + זכייה חומרית + תלוית גורל.

אנו רואים כי ראשית יש שיתקיים משחק – ואכן משחק מתקיים. הפרמטר השני הנבחן הוא, משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק – ואכן המנצח במשחק יזכה לטובת הנאה כספית בצורת החזר חלקי של עלות ההשתתפות במשחק. הפרמטר השלישי הוא פרמטר מצטבר דהיינו שבמידה ושני הפרמטרים הראשונים מתקיימים אזי צריך שגם השלישי יתקיים והוא: שתוצאות המשחק יהיו תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או יכולת. מכיוון שהמשחק שספק השירותים מעוניין לספק למשתמשים הינו משחק המבוסס בעיקרו על יכולת ומעט על הבנה ואין בו שמץ של גורל שהרי אנו למדים שהחלק השלישי אינו מתקיים ומשלא התקיים החלק השלישי שהרי משוואת ה"וגם" תספק לנו תשובה שלילית דהיינו המשחק והשירות שמעניקה ספקית השירות אינם נופלים בגדר "משחק אסור" כמשמעו בחוק.

אי לכך השירות שאותו מעוניינת ספקית השירות להציע כפי שהובא לעיל אינו נופל בגדר משחק אסור על פי חוק העונשין.

לעניין הימורים בכלל והימורים באמצעות האינטרנט בפרט:

למרות שלא הייתה זו מטרת המאמר אנו רואים לנכון לחזור ולהוסיף בקצרה את התייחסותנו לעניין הימורים בכלל והימורים באמצעות האינטרנט בפרט וזאת למען הזהירות.

בכפוף לאמור לעיל , כל הימור ו/או הגרלה אשר יהיו קשורים לתוצאות המשחקים גם אם הם משחקי יכולת, נופלים בגדר הימורים ו/או הגרלה כאמור בחוק והינם אסורים בהחלט. ולמען הסר ספר, אדם שלישי המהמר על תוצאת שני שחקנים המתחרים בתחרות המבוססת על יכולת , ייחשב כמהמר ו/או כעורך הגרלה בניגוד לחוק.

כמובן שבימים אלו בהם תקשורת מהירה מקיפה אותנו באשר אנו הולכים, יש העושים לביתם ומהמרים בניגוד לחוק על כל מיני דברים בין אם על תוצאת משחקי כדורגל ו/או על טמפרטורת המקסימום ביום של השבוע הקרוב או לצורך העניין מהמרים על כמות הגשמים במ"מ שתרד ביום מסיים. חשוב לציין כי האחריות בפלילים נופלת על המהמרים ולא על הגשם, על החזאי , על השחקן במשחק היכולת ו/או על כל אדם אחר אשר נוהג כמנהגו ואשר מנהגו משמש למהמרים כנתון להימורים והכול למעט אם יוכח אחרת.

לעניין הימורים אשר נעשים על ידי תושב ישראלי אצל חברה זרה:

נקבע בפס"ד מיכאל-גארי קרלטון נ' יחידה ארצית לחקירות הונאה (בש 090861/07 ) על ידי כב' השופטת נגה אהד שקבעה בין היתר כי:

"הסתתרות מאחוריי ה"מעטה" כי – החברה פועלת ומנוהלת בחו"ל, ושרתיה אינם במדינה, אינה פוטרת העורר והחברה בראשה הוא עומד, מהדין הפלילי הנהוג במדינת ישראל, ביחס לעבירות ההימורים."

וזאת בהסתמך על האמור בסעיף 7 (א) (1) לחוק העונשין:

" (א) "עבירת-פנים" -
(1) עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;
(2) מעשה הכנה לעבור עבירה, ניסיון, ניסיון לשדל אחר, או קשירת קשר

לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או

מקצתה, הייתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל".

סוף דבר:

אנו למדים כי גם פרסום של שירותי הימורים ו/או מתן אפשרות למהמרים ישראלים להמר באמצעות האינטרנט כתווך, הינו עבירה לפי חוק העונשין על כל המשתמע מכך.

נספח :

נדרשת שימת לב לחוקי מדינות נוספות האוסרות הימורים גם באמצעות רשת האינטרנט כגון ארה"ב:

Title VIII of the Act is also known as the Unlawful Internet Gambling Enforcement Act of 2006 (or UIGEA). This title (found at 31 U.S.C. §§ 53615367) "prohibits gambling businesses from knowingly accepting payments in connection with the participation of another person in a bet or wager that involves the use of the Internet and that is unlawful under any federal or state law."[4] The act specifically excludes fantasy sports, that meet certain requirements, and legal intra-state and inter-tribal gaming. It does not expressly mention state lotteries; nor does it clarify whether inter-state wagering on horse racing is legal.

מצורפים ציטוטים רלוונטיים להימורים מתוך חוק העונשין :

"משחק אסור" – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"מקום משחקים אסורים" – חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסוימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;

"הגרלה" – כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"הימור" – כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

איסור הגרלות והימורים[ט/2] (תיקון התשס"ג)

225. המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

איסור משחקים[ט/3] (תיקון התשס"ג)

226. המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה אחת או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2).

השתתפות בעריכת הגרלות והימורים[ט/4] (תיקון התשס"ג)

227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

איסור החזקה או הנהלה[ט/5] (תיקון התשס"ג)

228. המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קוים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

נסיבות מיוחדות[ט/6]

230. הוראות סעיפים 225 עד 228 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:

(1) עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;

(2) אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;

(3) אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

איסור מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקון התשס"ח)

231א.16 (א) המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור שלעריכתם ניתן היתר לפי סעיף 231(א) (בסעיף זה – כרטיסים), לקטן, דינו – מאסר שישה חודשים.

(ב) המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים רשאי לדרוש מאדם המבקש לקנות או לקבל כרטיסים שיציג לו תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.

חילוט מכשירי משחק[ט/10]

234. הורשע אדם בעבירה לפי סימן זה, רשאי בית-המשפט לצוות שכלים או מכשירים או דבר אחר ששימשו לעריכת המשחק, ההגרלה או ההימור יחולטו לאוצר המדינה, ואין נפקא מינה אם הנאשם הוא בעלם או לאו.

חילוט מכשירי עבירה[ט/10א]

235. (א) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א).

(ג) נוכח בית-המשפט כי דברים שנתפסו כאמור בסעיף קטן (א), למעט כספים, שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, או שנתקבלו כתוצאה מארגונם או מעריכתם, רשאי הוא לצוות, על פי בקשת שוטר או תובע, כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965, על חילוטם לאוצר המדינה, אף אם לא הורשע אדם בעבירה בשל המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים.

_________________
__________

אין לראות באמור יעוץ משפטי . יש להיוועץ עם עו"ד באופן פרטני לגופו של עניין

תגיות: , , , , , ,